דבר אחר: שקר שבתאי
באלטנוילנד, ספרו האוטופי של הרצל, שבתאי צבי מככב בהצגה המועלית בתיאטרון חיפה. הרצל לא העלה על דעתו שמכול מחזותיו זה יהיה היחיד... שיישאר ממנו. בהפקה העדכנית ביותר שלו, הבימאי, המגלם גם את התפקיד הראשי, יוצא מהפסים וגורר לקברו את הקהל. לא לפני שניצח על מלחמה רב חזיתית שלא פסקה לרגע ועל מלחמת אזרחים רדומה שנמשכת קרוב לארבע שנים. כל תקופת השתוללותו, איש לא הצליח להוריד אותו. לא מעל הבמה ולא מאחורי הקלעים. לא אל משכבו ולא אל תא מאסרו. ביצועיו הבליטו את הרקמה השבתאית של הציונות. כל מי שמערער על גדולתו מוקע כבוגד מלשין עוכר ישראל לפחות. ההצגה בכיכובו לא נועדה רק לנו, היא גם מרתקת מבחילה את שאר העולם. עוקבים אחריה מיליארדי צופים, בתוכם מיליוני מבקרי תיאטרון, וכולם משתלחים בה. מתרעמים ומגנים, קוראים קריאות נאצה, מייחלים להורדתה מרפרטואר האנושות. העלילה מדממת מדי, הפרסה מעל בימה האו"ם חוזרת על עצמה. הם לא בוחלים באמצעים כדי להשחיר את ההפקה, הנחשבת בעיני שחקניה העלובים ביותר וצופיה המקומיים ביותר לתמימה וחכמה, רודפת שלום, עם הצבא המוסרי ביותר בעולם שנלחם על טוהר הנשק שלו נגד בני בליאל אנטישמים שרוצים בעקירת התפאורה, בפיטורי השחקנים, בהפצת הנציבים והגלייתם מחדש לעזאזל.
תחת כיכובו של שבתאי צבי הנוכחי הארץ הפכה ארץ הרמייה, העיוות והסטייה. הוא רוכב על חסידיו-חמוריו גם כאשר הוא מתקשה לעמוד על רגליו, לעלות על במה ולתת הופעה. אני כה מרותק ממשחקו, מכור לדמותו ולפעלוליו, עד שאיני מרגיש כל צורך לראות כל הופעה אחרת, לא בצרפת לא באוקראינה לא באמריקה, שלא לדבר על אותו סרט שקצר חצי שעה של תהילה בוונציה. אני יודע כמו כולם שישראל יצאה למלחמת נקם בעזה, מלחמת מצווה בפיקודו של אל צבאות. אפילו השלמתי מראש עם נז"א עיוור. ילדים נהרגו עם נוח'בות – בצדק, נכדים עם סבים – בצדק, תינוקות בזרועות אימם – בצדק. לא 8200 אשמים ואפילו לא הקצונה הבכירה. אלא משחיזי החרבות החלודות של היהדות. מכל צידי המפה הפוליטית, בשמאל לא פחות מאשר בימין. היהדות היא המחרחרת מלחמה. מרוב קנאות, שנאת האחר, סחרור הבחירה, התלהמות משיחית. הרי כל קוד האתי של אותה יהדות מסתכם בכמה אמרות ששגורות בפי כל חייל מהגן לקבר. אין אמונה בגויים. הבא להורגך השכם להורגו. "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק..." המסתיים בציווי "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח". למלשינים ולמינים אל תהי תקוה. אסא כשר היה רק כיסוי כדי להטעות את הגויים, את האימהות העבריות, את מצפונם של המתגייסים. קוד עמלק הוא הקוד האתי של היהדות הביביסטית-שבתאית-גבירית.
נסערנו מאותו סרט כי ידענו שהיו דברים בגו. הנענו את העזתים מקצה אחד של הרצועה לקצה השני. מנענו מהם אוכל עד שכפו עלינו להכניס משאיות, הפקרנו חטופים עד שהממשל האמריקאי כופף לנו את היד. אני לא צריך תמונות או עדויות נוספות על אלה שסופקו לנו בזמן אמת, על אלה שנמנעו מאתנו בזמן אמת, על אלה שמונעים ממני בימים אלה. הספיקו לי אלפי פגועי נפש מקרב האזרחים והחיילים, שלא לדבר על המתאבדים שמספרם עולה כנראה על 24 המרואיינים באותו סרט. אני לא צריך חקירות ולא הוכחות, דמיוני מספיק לי. המעודדים מבין הפוליטיקאים הרבנים הפרשנים מספיקים לי. התבטאויותיהם לא הותירו ספק, תגובותיהם הסתירו את הנורא מכל. בתי חולים, בתי ספר, מסגדים שוטחו על-ידי ארמדה של ד9ים. די לי לראות את מה שחמאס עולל לנו כדי לנחש שהנקמה בו לא הייתה פחות פראית ועיוורת. מלחמה נגד עמלק מונחית בינה מלאכותית לא מותירה הרבה ברירה במימוש המטרות המוצבות לה.
כולי פליאה, אני מודה, על השאלות המטומטמות בפי האינטלקטואלים הציונים-שבתאים בקרבנו וברחבי העולם: "אם היו באמת דברים למה לא הוגשה תלונה?" כאילו היה למי להגישה. כאילו לא ערפו את הפרקליטות הצבאית. כאילו משטרת בן גביר מתייחסת לתלונות. רופאים ללא גבולות מכלכלים את צעדיהם כדי להציל כמה שיותר חולים ופצועים. לארגונים בינלאומיים אין דריסת רגל ולא זכות דיבור. כל שבת מתחולל פוגרום בגדה. כולנו שבויים במסע ציוני-משיחי-שבתאי שהקהה אצלנו כל ביקורת עצמית. אחרי שלוש שנים של מכבש פטריוטי המדינה הפכה חצר מושחתים בה כל דאלים גבר. אפילו פרופסורים שותקים מחשש לאבד את משרתם, לגרום לפגיעה במעמדם ובהטבותיהם, ליפול מטרה להתנכלויות מצד כל מיני פורעים שבתאים המטילים מורא ופחד. העדפנו להחשיד את השופטים שהכתירו את הסרט, את המפיקים, את הבימאים, את המרואיינים, את... העולם שמחא כפיים. המוסטרה אירחה בשנות ה-30 סרטה של קולנועית נאצית, המנהל האומנותי הנוכחי התאסלם. איש לא העז להטיל חרם על ונציה. הוא היה מעיב על הטיסות לחו"ל לפני הבחירות.
כאשר משננים לי בוקר וערב שישראל היא סיפור הצלחה, אני מודה שאיני מבין מה ההצלחה. בעיניי היא כישלון בכל קני מידה. הוכחות לא חסרות. יהדות חשוכה שמדירה נשים, פועלת לחידוש קורבנות... מנציחה את משטר הטפילות של קרוב ל-20% מאוכלוסייתה. פערים חברתיים-כלכליים מהגבוהים ביותר במערב. פערים השכלתיים צורמים. שנאת חינם מצד כולם לעבר כולם. פוליטיקאים מהמושחתים והבורים ביותר בעולם. בתי חולים עמוסים עד קטלניים עם רופאים חמדניים שמפקירים את חוליהם לאחיות מותשות. קבלנים שמייבאים עובדים סינים והודים כדי להתעשר על גבם של זוגות צעירים. לא ההסברה הישראלית לקויה, המציאות הישראלית לקויה. לא מנהלים מלחמה נגד העזתים, הערבים או האיראנים אלא נגד עמלק ונגדו אנחנו מצווים למלחמת חורמה. במיוחד לאור העובדה שב-7 באוקטובר חשף חמאס את פניו העמלקיות ואילץ אותנו לעטות פנים לא פחות עמלקיות. ללא התחשבות בערבים הישראלים ששמרו על איפוק, במצרים שלא הפגינו עויינות, בירדנים שפתחו בפנינו את המרחב האווירי שלהם, בסורים שהתקפלו לעת עתה. אנחנו לא נאבקים נגד האנטישמיות החדשה, אפילו לא חוקרים אותה פן נגלה שאנחנו המחרחרים העיקריים שלה. בובר אמר פעם על הקיבוץ שהוא ניסיון שלא כשל, אני אומר שישראל היא ניסיון שכשל. הקיבוץ עוד ישרוד את קריסת ממלכת ישראל שלא ידעה לשמור על עצמה מפני מופרעות מלכות יהודה.
אני יודע, השנים הללו לא עשו חסד עמדי, הפכתי אחר. ליהדות לא יהיו יותר שיעורים לתת לאנושות. לא מירושלים ולא מתל אביב. לא במוסר ולא באמונה, לא בחוק ולא בממשל. היא התכחשה לכל מה שהניבה ועוד תתכחש לכל מה שבכוחה לתרום. יהדותה היא כל כולה כפי שהיא משתקפת מישיבות בני ברק וירושלים, מהשיעורים המשודרים על הגלים המכחכחים החלודים. מפריחים מדרשים נבובים, פולטים איומי סרק. לא כי הם טיפשים או חכמים אלא בגלל שהיהדות הפסיקה, אחרי מלחמת גוג ומגוג שלה ואחרי גלגול המבצע הציוני להרפתקה שבתאית, לומר דברי טעם. בזבזה את האשראי האינטלקטואלי מוסרי שהיא צברה במשך אלפיים שנות גלות ולא הופעות שבתאי-ביבי מעל בימת האו"ם עם ביפר יישנו את מצבה העגום.
EMID Association
6, Shadal Street
POB 757, Tel Aviv
578613, Israel
The Euro-Mediterranean Institute for Inter-Civilization Dialog (EMID) proposes to promote cultural and religious dialogue between Mediterranean civilisations ; to establish a network of specialists in inter-Mediterranean dialogue ; to encourage Euro-Mediterranean creativity ; to encourage exchange between Mediterranean societies ; to work to achieve Mediterranean conviviality ; to advise charitable organisations working around the Mediterranean and provide the support necessary to achieve their original projects.